<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת נשא</h1>
<h2>דף יא:</h2>
נטמאה [במדבר ה']. ב' פעמים אחד לבעל ואחד לבועל. וקשה למה צריך קרא ונטמאה דאסורה לבעלה תיפוק ליה ממחזיר גרושתו אחר שנישאת. וי"ל דאמרי' בפ"ק דיבמות [י"א ע"ב] ר' יוסי בן כיפר אומר המחזיר גרושתו מן הנישואין אסורה מן האירוסין מותרת משום שנאמר [דברים כ"ד] אחרי אשר הוטמאה, וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו אסורה... ואסיק דלר' יוסי בן כיפר לאו בסוטה לית ליה אפי' זנאי נמי מ"ט הויה ואישות כתיב בה. אלמא דגזירת הכתוב הוא לרבנן ואפי' בלא בעילה אסור להחזירה. ולר' יוסי בן כיפר אינו עובר על לא יוכל אם לא בבעילה [וקדושין אבל בבעילה לחודא לא נאסרה].
<h2>דף נח.</h2>
אמן אמן [במדבר ה']. ב' פעמים אמן שלא נטמאתי ואם נטמאתי יבואו בה. ד"א אמן אמן. בגמרא אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה. אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. ובפ"ק דקידושין [כ"ז ע"ב] יליף מכאן לגילגול שבועה מן התורה.
ונעלם מעיני אישה [במדבר ה']. פרט שאם רואה הבעל ומעמעם ואחר כך בא עליה במזיד על הבעילה אך שוגג הוא על המעשה אין המים בודקין אותה, וכן הוא אומר (ה' ל"א) ונקה האיש מעון אם לא היה בעלה מנוקה מעון אין המים בודקין אותה.
